בֹּקֶר אֶחָד הִתְעוֹרֵר לוֹ יוֹבָב הָאַרְנָב בְּמַצַּב-רוּחַ רַע בִּמְיֻחָד. "לָמָּה כֻּלָּם מְצִיקִים לִי?" הוּא חָשַׁב לְעַצְמוֹ מִמַּעֲמַקֵּי הַמִּטָּה. "לָמָּה לֹא עוֹזְבִים אוֹתִי בִּמְנוּחָה? אִם הָיִיתִי עֵץ, לְמָשָׁל, אַף אֶחָד לֹא הָיָה אוֹמֵר לִי מָה לַעֲשׁוֹת..."
