"את לא באה לכאן מוכה ומובסת. את מרימה את ראשך בגאווה. העובדה שאת מתמסרת לי אינה אומרת שאת שווה פחות. אני ממזר תובעני. אין בכך ספק. אבל הדבר האחרון שאני רוצה זה שתהפכי להיות בובה חסרת דעה." בתאני היפהפייה נאלצה כל חייה לדאוג לעצמה. היא נדדה בין משפחות אומנה ולמדה להיות עצמאית. עכשיו, לשם שינוי, היא רצתה שמישהו יטפל בה. רק בה. ייקח את העול מעל כתפיה. יקבל את ההחלטות. והיא תוכל פשוט לחיות. ליהנות מכך שאינה צריכה לדאוג מנין תבוא הארוחה הבאה שלה, או איפה תישן הלילה. היא רצתה עדינות. היא רצתה... אהבה. גייב, ג'ייס ואש נמנים עם הגברים העשירים והחזקים ביותר באמריקה. הם רגילים לקבל כל מה שהם רוצים. כל דבר שהוא. ג'ייס, עם עיניו הכהות החודרות ומבטו המהורהר, הוא פיתוי טהור עבור בתאני. הוא עושה ואומר את כל הדברים הנכונים. דברים שחודרים ישירות ללבה, וגרוע מכך - מעוררים מחדש את הדבר היחידי שוויתרה עליו כל כך מזמן. תקווה. ג'ייס מקיף אותה, נוגע בה, ממלא אותה. ממלא בתוכה מקומות שבמשך זמן כה רב היו חלולים וכואבים. הוא הגיע ונגע בתוך תוכה והפיץ בה חמימות וסיפוק. הוא לימד אותה ליהנות מהתמסרות לסקס אחר, כזה שמעולם לא חוותה. ג'ייס לא יכול לשנות את עברה של בתאני, אך הוא בהחלט מתכוון לשנות את ההווה שלה ואת גורלה.
