מחקר זה בוחן את המצב החברתי-כלכלי של נשים בהשוואה לגברים: האם ובאיזו מידה התקיימה בישראל בתקופה הנסקרת מגמת הרעה בממדי העוני של משקי בית שבראשם אישה? מצב עוני נבדק הן בנוגע לעוני הכלכלי, דהיינו העוני שנוצר בשוק העבודה, והן בנוגע לעוני שלאחר התערבות המדינה באמצעות קצבאות ומיסים. המחקר בדק גם קבוצות אוכלוסייה ייחודיות – זקנים ואמהות חד-הוריות. ממדי העוני המוצגים בו נוגעים לתחולת העוני, לפער ההכנסות היחסי ולחומרת העוני.

ההשפעה המגדרית נבדקה במודל מיקרו-כלכלי של שכר לשעה, לאחר התחשבות בגורמים אישיים, דמוגרפיים וכלכליים, כמו גיל, מצב משפחתי, השכלה, ענף תעסוקה, משלח יד, מוצא ואזור מגורים. המשוואה נאמדה בעבור השנים 1999 ו-2010. כדי לבדוק את יציבות תוצאות האמידה, אמדנו את המודל גם לנתוני 2011. מאחר שמספר ניכר של נשים עדיין נמצאות מחוץ לכוח העבודה, ביצענו תיקון הקמן שמנכה את השפעת הבחירה העצמית (self-selection) בנוגע להשתתפות בתעסוקה, על מקדמי משוואת השכר. בדקנו גם את שכר הנשים בענפים עתירי תעסוקת נשים לעומת ענפים שאינם כאלה. תוצאות הבדיקה מראות כי אפליית הנשים נותרה בעינה בין השנים 1999 ו-2010. ב-2011 הפער בין נשים לגברים גדל.

המחקר מתאר גם את השוני בהרכב מקורות ההכנסה בין נשים לגברים וכן את פערי השכר על פני מחזור החיים. בסיכום נדונה גם המדיניות לעקרות בית וביטויה במערכת הביטחון הסוציאלי.

התוצאות מצביעות על קיומם של פערים חברתיים לרעת נשים בכל התקופה הנסקרת. אם מביטים על כוחות השוק בלבד – דהיינו על העוני הנובע מהכנסה כלכלית – אזי ממדי העוני ירדו אמנם במעט במהלך העשור ונצפתה מגמה של צמצום בפערים, אך השינויים לטובה נבעו מגידול בהשכלת הנשים ומגורמים אחרים. לעומת זאת בסוף העשור ממדי האפליה בשכר הנשים נותרו כפי שהיו בתחילת העשור, ולפי אינדיקציות מסוימות אולי אף עלו. נראה גם כי התערבות הממשלה באמצעות מיסים וקצבאות האטה תהליך זה.