רבי יהודה הנשיא עמד בראש ההנהגה העצמית של עם ישראל במפנה המאות השנייה-השלישית לספירה.
הוא נהג את נשיאותו ברמים, היה תלמיד חכם ומעין מלך ומשיח, אך גם עשיר מופלג, מדינאי דגול ומקורב לשלטונות הרומיים.
הוא קבע תקנות לאור הנסיבות וביקש לבטל מצוות שהִקשו על החיים היהודיים, כגון השמיטה, ואף הקדים את דורו בהכרעותיו ההומניות והליברליות.
רבי יהודה הנשיא חתם את המשנה והעניק לעם ישראל את היצירה השנייה בחשיבותה לתורה, אך בכך בלם את כושר התפתחותה של התורה שבעל-פה.
ספר זה מבקש להציג את דמותו ואת קורות חייו ולבחון את משמעות פועלו לדורו ולדורות.
-אהרן אופנהיימר הוא פרופסור מן המניין בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב ומופקד על הקתדרה למדעי היהדות על שם סר אייזק וולפסון. חיבר ספרים רבים על תולדות ישראל בתקופת המשנה והתלמוד בארץ ישראל ובבבל.
