רבות נכתב על ההשכלה האירופית בכלל, וההשכלה היהודית בפרט, אך דומה שיש עדיין מקום לעיון נוסף. חיבור זה מתמקד בהתהוותה של תנועת ההשכלה היהודית וגורלה ההיסטורי, ועומד על עלייתה של ההשכלה היהודית בפרוסיה, וביתר דיוק בברלין, בשליש האחרון של המאה השש-עשרה, ועל קצה. הקורא ייווכח, שתנועת ההשכלה היהודית לא הקיפה המונים, וימי פעילותה לא היו רבים כדוגמת החסידות, בת זמנה במזרח.

תנועת ההשכלה היהודית התפתחה בעידן הרציונליזם במערב אירופה. על כך גם רומז המונח העברי 'השכלה', שחיבור זה מעדיף על פני המונח החדש 'נאורות' . הדת היהודית נאלצה להתמודד עם הרציונליזם, שהיה עשוי למוטט את עיקריה. כיצד יצאה מהמאבק הזה? על אף חייה הקצרים, ועל אף שלא הצליחה בתפקיד שביקשה למלא, זרעה ההשכלה היהודית את הזרע לתנועה המטביעה את חותמה על היהדות בזמננו: מדע היהדות.

ראובן מיכאל הוא חבר קיבוץ אפיקים. ספריו הקודמים: "הכתיבה ההיסטורית היהודית" ו- "הירש (צבי) היינריך גרץ - היסטוריון של העם היהודי".