בספר זה בוחן ההיסטוריון אייל נווה מאוניברסיטת תל אביב את ההיסטוריה של הדמוקרטיה האמריקנית בהערכה ובביקורתיות כאחד. הוא סוקר אותה מרגע לידתה כמקום מפלט מהעולם הישן ועד להיותה למעצמת-על בעידן הגלובליזציה דמוקרטיה שנעה בין הבטחת החירות לבין ההכרה במימושה החלקי, בין שאיפה ליצור חברה חדשה הרמונית ואידיאלית לבין הכרה בנחיצותם של חוקים ותקנות שימנעו ממנה להתפרק.
פרקי הספר סוקרים את כינונה של ארצות הברית, את גיבוש החוקה ומלחמת האזרחים, את התפתחות אמריקה התאגידית ואת הפיכתה ממדינה בדלנית למעצמת-על, וכן את המעבר מאתוס כור ההיתוך, שלא מנע התעלמות מקבוצות רבות והדרתן לאורך ההיסטוריה, לנסיון לכונן חברה רב-תרבותית בתהליך ארוך של פיתוח זהות קולקטיבית אמריקנית.
