האתגרים של המאה ה־21 מחייבים אחדות. ההתחממות הגלובלית, זיהום מקורות המים והאוויר, מגפות שאינן מכירות בגבולות, אינם בעיה "שלהם" או "שלנו" אלא של המין האנושי כולו. אחדות כזאת היא הבסיס לתורתו של אבן ערבי, השייח' הסופי בן המאה ה־13. חתירה מעבר לקליפות החיצוניות של "יהודי", "מוסלמי", "נוצרי", "ערבי", "ישראלי", "דתי", "חילוני", תגלה מהות לא נודעת, שאין לה צבע, מין או דת.

"לבי נעשה מסוגל לכל צורה". כותב אבן ערבי. "הוא כר מרעה לאיילות. מנזר לנזירים נוצרים. מקדש לאלילים. הכעבה של עולי הרגל. לוחות הברית וספר הקוראן. אני הולך בקקבות דת האהבה. לאן שגמל האהבה יישאני - זאת דתי וזאת אמונתי". במאה ה־13 הוא הושלך לבית הסוהר במצרים בעוון כפירה באיסלם. למאה ה־21 הוא מציע אפשרות רעננה להתמודד עם הניגודים שאינם ניתנים לגישור".

זהו ספרה השלישי של רחל גורדין, לשעבר מבקרת קולנוע של עיתון הארץ וכיום מטפלת בגוף.