בשנת 1994 היה מאיר שלו "סופר תושב" באוניברסיטה העברית והעביר שם סדרה של הרצאות שמשכו קהל רב ושודרו ב"קול ישראל". ההרצאות עסקו בביטויי האהבה והגורל, הטבע והבדיה, היופי והזכרון, בספרים שונים, ביניהם: "מטמורפוזות" של אובידיוס, "לוליטה" של נבוקוב, "ביאטריצ'ה של נחום גוטמן, "מות הונציה" ו"יוסף ואחיו" של תומאס מאן, סיפורים שונים מן התנ"ך ומן המיתולוגיה השומרית והיוונית ועוד. את ההרצאות ערך מאיר שלו כספר. הוא מציג כאן חלק מעולמו הספרותי, ופה ושם אף חושף את עקבותיו בכתיבתו שלו. אין זה ספר מחקר ואף לא ספר לימוד. זהו ספר אהבה לספרים, לגיבוריהם, לכותביהם ולקוראיהם.
