פרופ' דניאל שמשוני היה בין מייסדי פרוייקט שיקום השכונות ועמד בראשו במשך חמש שנים. הפרוייקט פועל למעלה מעשרים שנה, ועדיין ממשיך לפעול ביותר ממאה שכונות ועיירות פיתוח, בהן גרים כששית מאזרחי המדינה. מטרתו הראשונית והמרכזית של הפרוייקט היתה לקדם פיתוח קהילתי ושותפות בין התושבים והמימסד, לצד שיפור הדיור, התשתיות ומוסדות התרבות בשכונות. האם תושבי השכונות אכן השיגו שותפות אמיתית ושווה בקבלת החלטות הנוגעות לשכונתם, או שמא לא ניצלו את ההזדמנות להשפיע והיו בגדר "נמרים הססנים"? והאם הפוליטיקאים נענו לאתגר, או אולי נהגו כדרכם וכפו את רצונם על התושבים? כמו בכל תוכנית חברתית, ההצלחה היא חלקית, "שני צעדים קדימה, אחד אחורה". דניאל שמשוני מוצא, כי בעקבות הפרוייקט השתרשה בארץ נורמה חדשה של שיתוף האזרחים בהחלטות הנוגעות להם ולקהילתם. המחבר אינו חוסך ביקורתו לא מעצמו ולא מפוליטיקאים, אך תרומה חשובה אף יותר הם הלקחים שהוא מסיק מהפרויקט למען המשך החזון - החתירה לקראת "החברה הטובה", בעולם שהיסוד הקבוע היחיד בו הוא השינוי.
