כתיבתה של לאה הרפז מחברת באופן בלתי ניתן להפרדה בין רוח לגוף. המילים נובעות מתוך הקשב "לכל רחש בגוף" ומהניסיון "להבין שפת סתרים/ של שבילי החלב והדם..." בעת שהפיזי הולך ומתכלה בדרכו החשאית והבלתי נמנעת, הכותבת נחושה לפענח מתוך שביל הדם את שביל החלב. לנסות להתגבר על הכליון ברקמת המילים הססגונית שתישאר מאחוריה...