החזות החיצונית של טרי צ'ייני עלולה להטעות, שכן היא עורכת–דין נאה ומצליחה בתעשיית הבידור של לוס אנג'לס, ונראה שחייה יתנהלו על הצד הטוב ביותר - קריירה, בן זוג, ילדים... כל מה שנחוץ כדי שתהיה מאושרת. אבל מאחורי החזות המצליחה והמכובדת צ'ייני סובלת ממחלה שמקננת בה במשך שנים רבות: הפרעה דו–קוטבית או בשמה המוכר יותר - מאניה–דיפרסיה. צ'ייני אינה מסכימה שמחלתה תיחשף. היא משקיעה מאמצים אדירים להסתיר את מחלתה מן העולם, גם מהקרובים לה ביותר - עמיתים, חברים, ואפילו מהוריה. צ'ייני גם אינה מוכנה להיכנע למחלה. היא פונה לטיפול תרופתי ובודקת כל תרופה אפשרית שעשויה להועיל לה לייצב את מצב רוחה ולהיות "נורמלית". לאחר ייסורים ותהפוכות מבינה צ'ייני שהסתרת המחלה אינה עוזרת לה, אלא להיפך, היא גוזלת ממנה את הכוחות שנפשה הייתה צריכה להשקיע בריפוי. משום כך כתבה את הספר הזה - כי כשאנו קוראים ונוטלים חלק בסבלה, אנו מסייעים לה להירפא. טנגו של גאות ושפל הוא מסע כאוטי במרחביה הכואבים של המאניה–דיפרסיה. זהו ספר חושפני וכן המעניק לקורא תחושה שהוא מסתכל על סערת רגשותיה המשתנים של צ'ייני, על נקודות השפל שאליהן היא נופלת שוב ושוב - מבפנים. כמעט אפשר לומר שהספר מסופר מנקודת מבטה של המחלה עצמה.
