קובץ מאמרים זה מנתח את הבחירות לכנסת ולראשות הממשלה, שנערכו בישראל ב- 29 במאי 1996, מתוך זוויות הראיה התרבותית והמוסדית.
דילמות זהות עמדו בבסיס נושאי המחלוקת המרכזיים ודפוסי ההצבעה בבחירות אלה, והמאמרים בחלק הראשון של הספר עוסקים בכך מזוויות שונות ובקרב קבוצות אוכלוסייה שונות. החלק השני של הספר מתמקד ברפורמות האלקטורליות- ובייחוד חוק הבחירות החדש והשימוש הנרחב שעשו המפלגות בפריימריס - ובהשלכותיהן על מערכת הבחירות, על המפלגות ועל המועמדים, על הממשלה ועל מדיניות.
המחברים השונים מצביעים על תערובת של הסכמה ומחלוקת, של כוחות צנטריפטליים וצנטריפוגליים בדעת הקהל ובפוליטיקה. מערכת הבחירות התאפיינה בחתירה למרכז, אך בה בעת נותרה הזירה הפוליטית מקוטבת מאוד.
רצח רבין, וכן תהליך הבחירה הישירה של ראש הממשלה ותוצאותיו הבליטו את התהליך הזה וגם חיזקו אותו. במקביל, בקרב הציבור היהודי, אנו עדים למידה רבה של הסכמה על ערכי השלום והמדינה היהודית, אולם בפוליטיקה ובמדיניות, צריך לקבוע סדרי עדיפויות, ובולטת אי ההסכמה, המוגדרת פוליטית וחברתית.
הבחירות התקיימו, כשברקע הסכמי אוסלו, רצח רבין, וסדרת פיגועי הטרור כשלושה חודשים לפני הבחירות. יחד עם זאת, בחירות 1996 יזכרו בהיסטוריה של הבחירות בארץ כשלב ביניים בין פוליטיקה אלקטורלית הממוקדת בסוגיות הגבולות והיחסים עם השכנים, לפוליטיקה של זהות קולקטיבית פנימית העוסקת בטיבה של המדינה היהודית במונחי אזרחות ויחסי דת ומדינה.
תוצאות הבחירות לכנסת שיקפו את ביטויי הזהות העדתית והדתית בצורה חסרת תקדים, אבל הסוגיות העיקריות של הבחירות לא היו זהויות של תת קבוצות שונות, שביטוין שאב עידוד משיטת הבחירות החדשה, אלא סוגיות הקשורות לטיבה של המדינה היהודית במונחי הגבולות החיצוניים והפנימיים.
בבחירות 1996 בלטו שני הממדים ובלטה ההתמזגות שלהם. תוצאות הבחירות הנחיתו מהלומה כבדה על המערכת המפלגתית. בוחרים רבים פיצלו את הצבעתם, אינטרסים סקטוריאליים קיבלו ביטוי, הייצוג של הליכוד והעבודה בכנסת קטן באופן משמעותי, המערכת המפלגתית נחלשה ונעשתה מפוצלת כפי שלא היתה מעולם.
