חיפוש מתקדם
לוי, זאב
רסלינג

פרו של זאב לוי מחשבות על המוות מתמקד בשאלת המוות והמיתה כפי שהם משתקפים בהגות הפילוסופית לדורותיה ובזמננו, כמו גם במחשבת ישראל ובמקורות היהדות. הדיון במוות עוסק בעיקר בהיבטים מטפיזיים ועיוניים, בשעה שהדיון במיתה נדרש להשלכות פילוסופיות-אתיות במספר סוגיות בעלות משמעויות אקטואליות יותר, כגון אויתנזיה, הפלה מלאכותית, התאבדות ועונש מוות. בעיות אלה אינן דנות במוות המוני – כתוצאה ממלחמות, אסונות טבע, מגפות וכדומה – אלא הן כרוכות בהכרעה אישית של אדם על חייו ומותו של אדם אחר.

את הספר חותם אפילוג המלבן את סוגיית המוות בפילוסופיה של עמנואל לוינס, אחד ההוגים החשובים ביותר של המאה ה-20. לוינס עוסק בין היתר בשאלת האלמוות, דהיינו מה מצפה – אם מצפה בכלל משהו – לאדם עם מותו. בניגוד להיידגר, לוינס שולל את ההשקפה כי המוות הוא ודאות אונטולוגית שאינה דורשת שום התנסות להשגתה, וכי החיים הם "ריצה אל המוות". לדעתו, המוות מתגלם בהתנסות במותם של אחרים. מה שקורה לאחר המוות נשאר פתוח לספקולציה, שכן אף אחד עדיין לא חזר משם. כמו שפינוזה בזמנו, גם לוינס רואה את מהות האדם בחיים ולא במוות.

הוא פרופסור אמריטוס לפילוסופיה ולמחשבת ישראל בעת החדשה. תחומי העיון העיקריים שלו הם הרמנויטיקה, סטרוקטורליזם, דקונסטרוקציה ואתיקה, והם גם היוו נושאים מרכזיים של ספריו. כמו כן עסק רבות בפילוסופיה של ברוך שפינוזה, פרנץ רוזנצווייג ועמנואל לוינס – שעליהם חיבר מונוגרפיות מפורטות. עם בנו, נדב (זאולוג במקצועו), כתב לאחרונה ספר מקיף על "בעלי-חיים, רגשות ואתיקה".

מחשבות על המוות - בפילוסופיה ובהגות היהודית
296.1 לוי

פרו של זאב לוי מחשבות על המוות מתמקד בשאלת המוות והמיתה כפי שהם משתקפים בהגות הפילוסופית לדורותיה ובזמננו, כמו גם במחשבת ישראל ובמקורות היהדות. הדיון במוות עוסק בעיקר בהיבטים מטפיזיים ועיוניים, בשעה שהדיון במיתה נדרש להשלכות פילוסופיות-אתיות במספר סוגיות בעלות משמעויות אקטואליות יותר, כגון אויתנזיה, הפלה מלאכותית, התאבדות ועונש מוות. בעיות אלה אינן דנות במוות המוני – כתוצאה ממלחמות, אסונות טבע, מגפות וכדומה – אלא הן כרוכות בהכרעה אישית של אדם על חייו ומותו של אדם אחר.

את הספר חותם אפילוג המלבן את סוגיית המוות בפילוסופיה של עמנואל לוינס, אחד ההוגים החשובים ביותר של המאה ה-20. לוינס עוסק בין היתר בשאלת האלמוות, דהיינו מה מצפה – אם מצפה בכלל משהו – לאדם עם מותו. בניגוד להיידגר, לוינס שולל את ההשקפה כי המוות הוא ודאות אונטולוגית שאינה דורשת שום התנסות להשגתה, וכי החיים הם "ריצה אל המוות". לדעתו, המוות מתגלם בהתנסות במותם של אחרים. מה שקורה לאחר המוות נשאר פתוח לספקולציה, שכן אף אחד עדיין לא חזר משם. כמו שפינוזה בזמנו, גם לוינס רואה את מהות האדם בחיים ולא במוות.

הוא פרופסור אמריטוס לפילוסופיה ולמחשבת ישראל בעת החדשה. תחומי העיון העיקריים שלו הם הרמנויטיקה, סטרוקטורליזם, דקונסטרוקציה ואתיקה, והם גם היוו נושאים מרכזיים של ספריו. כמו כן עסק רבות בפילוסופיה של ברוך שפינוזה, פרנץ רוזנצווייג ועמנואל לוינס – שעליהם חיבר מונוגרפיות מפורטות. עם בנו, נדב (זאולוג במקצועו), כתב לאחרונה ספר מקיף על "בעלי-חיים, רגשות ואתיקה".

פנימדיבור
ממוין
קרוב ורחוק
ממוין
אלוהים והפילוסופיה
ממוין
שאלות של חיים
ממוין
היידגר והיפופוטם מגיעים לשערי גן עדן
ממוין
התאבדות הדחיה הסופית?
ממוין
הומניזם של האדם האחר
ממוין
הפסיכולוגיה בספרותנו העתיקה
ממוין
פלא הסובייקטיביות
ממוין
על החיים ועל המוות
ממוין
זליג מיינץ וגעגועיו אל המוות
ספורת
אתיקה והאינסופי
ממוין
המוות והזמן
ממוין
עמנואל לוינס
ממוין
מחול המוות
ממוין
העולם הבא
ממוין
עמנואל לוינס בירושלים
ממוין
האחר והאחריות
ממוין
נתיב המחשבה של עמנואל לוינס
ממוין
שיחות על לוינס עם רב דניאל אפשטיין
ממוין