יוֹם שֶׁמֶשׁ חַם הוּא יוֹם יִשְׂרְאֵלִי, יוֹם אֶחָד מִיָּמִים חַמִּים רַבִּים.
בְּיוֹם כָּזֶה אַבָּא, אִמָּא וְאֵלָה הוֹלְכִים לַיָּם,
וְשָׁם... “אִמָּא מִתְעַקֶּשֶׁת לְקַשֵּׁט אֶת אֵלָה בִּנְקֻדּוֹת חֵן שְׁמַנְמַנּוֹת,
שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ לֹא תִּשְׂרֹף וְלֹא תִּשְׁזֹף...“
וְכָךָ, מָה שֶׁנֶּחְשָׁב לִקְרֵם הֲגָנָה – נֶהֱפָךָ לְחֵלֶק מִמִּשְׂחָק,
לְחֵלֶק מֵהַחֲוָיָה שֶׁל יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שֶׁמֶשׁ, יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ מַיִם, דָּגִים וְחוֹל, וּבְקִצּוּר – יוֹם יָם.
זֶהוּ סֵפֶר שֶׁכְּדַאי לִקְרֹא בַּבַּיִת, לִפְנֵי שֶׁהוֹלְכִים לַיָּם, וְגַם לְאַחַר שֶׁחוֹזְרִים הַבַּיְתָה.
שֶׁיִּהְיֶה לָכֶם יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שֶׁמֶשׁ. בְּסוֹפוֹ תִּמְצְאוּ פְּרָטִים חִיּוּנִיִּים עַל הַהִתְנַהֲגוּת הַנְּכוֹנָה בַּשֶּׁמֶשׁ, עַל הֲגָנַת הָעוֹר וְעַל הַשְּׁמִירָה עַל הַבְּרִיאוּת.
