אברהם אורי קובנר (1842‑1909) היה אחד הטיפוסים הססגוניים ביותר בתולדותיה של התרבות העברית המודרנית. הוא היה ה"ילד הרע" של ההשכלה היהודית ברוסיה – מבקר ארסי נטול רחמים, מלשין לרשויות, פושע נמלט. ב-1875, בעודו עובד כפקיד בדיסקונטה-בנק של פטרבורג, זייף את חתימת מנהל הבנק על שטר התחייבות בסך 168,000 רובל, קיבל את מלוא הסכום בבנק למסחר של מוסקבה, ונסע לחוץ לארץ עם חלקו בשלל ועם סופיה קנגיסר – הנערה ששיכנע להצטרף אליו להרפתקה. להיסטוריה של התרבות הרוסית נכנס קובנר כחברו לעט של פ"מ דוסטויבסקי, אשר כתב את הטקסט הנרחב שלו על השאלה היהודית בתשובה למכתביו של קובנר.

קזנובה מווילנה כולל שלושה טקסטים אוטוביוגרפיים של אברהם אורי קובנר.  לצד האוטוביוגרפיה הרשמית וה"מכובדת" שלו, שהיתה מוכרת לחוקרים שנים רבות, מוצגים לראשונה שני טקסטים בלתי ידועים, החושפים רבדים מוצללים בדמותו המסוכסכת והבעייתית...