רְבִּיתֵנוּ – כְּלָל לֹא נֶהֱרִים.
רָבִים מֵאִתָּנוּ כְּלָל לֹא נוֹלָדִים –
אֲנַחְנוּ גָּרִים בְּאוֹקְיָנוֹס פְּרָטִי, שָׁעוֹת,
שָׁבוּעוֹת, עִם הָאֻנּוֹת שֶׁלָּנוּ, הַמְּיֻתָּרוֹת אוֹ הַחֲסֵרוֹת,
אוֹ אוֹחֲזִים בִּזְרוֹעוֹתֵינוּ אֶת רֹאשֵׁנוּ הַשֵּׁנִי, הָאֻמְלָל,
הַצּוֹמֵחַ מִּתּוֹךְ חָזֵנוּ. וְרַבִּים מֵאִתָּנוּ,
פְּרִי יָם עַל גִּבְעוֹלוֹ, אַצָּה וְשַׁבְּלוּל
חֲלוּמִים, מְמֻּיָּנִים לְמָוֶת כְּבָר בָּחֳדָשֵׁינוּ הָרִאשׁוֹנִים.
וְהַמְעַטִּים שֶׁנּוֹלָדִים חַיִּים רַק כַּמָּה דַּקּוֹת,
אֲחֵרִים רַק לִשְׁתֵּי עוֹנוֹת קַיִץ, אוֹ שָׁלֹשׁ,
אוֹ אַרְבַּע, וּכְשֶׁהֵם כָּלִים, הַכֹּל
כָּלֶה – הָאֲדָמָה, כִּפַּת הַשָּׁמַיִם –
וְהָאַהֲבָה נִשְׁאֶרֶת, שָׁם הֵיכָן שֶׁאֵין דָּבָר, וּמְחַפֶּשֶׂת.