לַיְלָה לַיְלָה לִפְנֵי הַשֵּׁנָה אָגָתָה כְּרִיסְטִי קָרְאָה בְּיַלְדוּתָהּ סְפָרִים. בִּמְיֻחָד אָהֲבָה סִפְרֵי בַּלָּשִׁים, אַךְ תָּמִיד הִרְגִּישָׁה שֶׁהִיא יְכוֹלָה לִכְתֹּב אוֹתָם טוֹב יוֹתֵר. כְּשֶׁגָּדְלָה הֵחֵלָּה אָכֵן לִכְתֹּב סִפְרֵי מֶתַח, וְעַד מְהֵרָה הָיְתָה לְסוֹפֶרֶת נֶעֱרֶצֶת. הִיא בָּרְאָה בַּלָּשִׁים יוֹצְאֵי דֹּפֶן שֶׁפָּתְרוּ תַּעֲלוּמוֹת סְבוּכוֹת וּפְתַלְתַּלּוֹת. סְפָרֶיהָ עֻבְּדוּ לְמַחֲזוֹת וּלְסִרְטֵי קוֹלְנוֹעַ, וְגִבּוֹרֶיהָ כּוֹבְשִׁים עַד הַיּוֹם מִילְיוֹנֵי לְבָבוֹת בְּרַחֲבֵי הָעוֹלָם.
