| בַּסֵּפֶר הָרְבִיעִי בַּסִּדְרָה, זוֹאִי מַגִּיעָה לְבִקּוּר נוֹסָף בְּמַמְלֶכֶת חַדֵּי-הַקֶּרֶן הַקְּסוּמָה, וְשָׁם הִיא מְגַלָּה לְחֶרְדָתָהּ שֶׁהָאִי מוּצָף כֻּלּוֹ בְּמַיִם. הִיא לוֹמֶדֶת בִּמְהֵרָה שֶׁשּׁוּב מְדֻבָּר בְּאַחַת מִמְּזִמּוֹתָיו שֶׁל שָׁאדוֹ, הַחַד-קֶרֶן הַמְּרֻשָּׁע, לְהִשְׁתַּלֵּט עַל הָאִי. זוֹאִי יוֹדַעַת שֶׁעָלֶיהָ לַעֲצֹר אֶת הַשִּׁטָּפוֹן, וּמַהֵר! הַאִם יַחַד עִם חֲבֶרְתָּהּ אַסְטְרָה, חַדַּת-הַקֶּרֶן הַצְּעִירָה וְהַנֶּאֱמָנָה, יַצְלִיחוּ שְׁתֵּיהֶן לְהַצִּיל אֶת הָאִי הָאָהוּב? |