הרמב"ם כתב את ספרו המפורסם "מורה הנבוכים" לתלמיד יקר ואהוב. הממד החינוכי מהותי ממהותי בקריאת ספרו זה, שבו פער בין הידע של המורה לבין ידע התלמיד הוא הסיבה העיקרית לחיבורו.
הספר מהלך בדרכו החינוכית של הרמב"ם, כפי שהוא מצטיין מן האיגרת לתלמיד האהוב, ודן בסוגיות החינוכיות העולות ממנה: הנהרת הסדר היוצר משמעות ותעלומות מפרטים מקריים: הכללה המבוססת על הפשטה והדגשה הקשרים הלוגיים-סיבתיים הקבועים שבין המשתנים, התקדמות הדרגתית, הסתייגות משינוי רדיקלי ויצירת מטרות ביניים, התואמות את היכולת ההבנה של התלמיד, תיעול התשוקה הגופנית הארוטית לתשוקה רוחנית לידע והבנת תפקידיה של שפה העומדת במבחן הוודאות.
