אַרְנָב הַקְּטִיפָה מִשְׁתּוֹקֵק לִהְיוֹת אֲמִתִּי, בְּדִיּוּק כְּמוֹ יְדִידוֹ הַטּוֹב וְהַקָּשִׁישׁ סוּס הָעוֹר. אֲבָל הָאֹפֶן שֶׁבּוֹ אַתָּה הוֹפֵךְ לַאֲמִתִּי אֵינוֹ תָּלוּי בַּחֹמָרִים שֶׁמֵּהֵם אַתָּה עָשׂוּי; זֶה מַשֶּׁהוּ שֶׁקּוֹרֶה לְךָ. בְּמַעְגַּל הַקֶּסֶם שֶׁל חֲדַר־הַיְּלָדִים, הַמַּהְפָּךְ מִצַּעֲצוּעַ לְדָבָר אֲמִתִּי עָשׂוּי לְהִתְחוֹלֵל רַק כַּאֲשֶׁר הַיֶּלֶד שֶׁאַתָּה שַׁיָּךְ לוֹ אוֹהֵב אוֹתְךָ בֶּאֱמֶת.

הַסִּפּוּר הַקָּסוּם וְהָרָגִישׁ שֶׁל מַרְגֶ'רִי וִילְיַאמְס, שֶׁרָאָה אוֹר לָרִאשׁוֹנָה בְּ-1922, הָפַךְ בִּמְהִירוּת לִקְלַסִיקָה וְשִׁמֵּשׁ הַשְׁרָאָה לִסְרָטִים, לִסְפָרִים וּלְמַחֲזוֹת. הַסֵּפֶר שֶׁבִּידֵיכֶם, בְּתִרְגּוּם חָדָשׁ וּבְלִוּוּי אִיּוּרֶיהָ שׁוֹבֵי-הַלֵּב שֶׁל שָׂרָה מָסִינִי, מֻקְדָּשׁ לְכָל אֵלֶּה שֶׁמַּאֲמִינִים בְּכֹחָהּ שֶׁל הָאַהֲבָה.