איאן צ'ייס שבר לי את הלב בגיל שבע–עשרה, ואת שמונה–עשרה השנים האחרונות ביליתי בלשנוא אותו על זה.וזה לא היה קשה כל כך, בגלל הפה החריף שלו וסגנון החיים ההולל – שלצערי אני חייבת להיות עדה לו, כי אנחנו גרים זה ליד זה. בכל פעם שאני רואה אותו יוצא מהבריכה שלו, חצי עירום וסקסי בטירוף, הגוף שלי מגיב אליו. 
היה לי קל לתעב אותו.
מעולם לא תכננתי להזדקק לו.

לונדון פריש היא החברה הכי טובה של אחותי הקטנה, לא שזה מנע ממני להתאהב בה.
הסיפור שלנו מסובך. הדבר היחיד שמשותף לנו, הוא העובדה שהחיים שלנו השתנו ברגע טרגי אחד.
כעת אנחנו מנסים להתאבל על אובדן נורא, ולהילחם במשיכה הברורה שיש בינינו.
אסור שהרגשות הישנים שקברתי עמוק יצופו שוב על פני השטח, כי אני יודע שלעולם לא אצליח להשאיר אותה איתי, לא משנה כמה אנסה להחזיק אותה קרוב אליי.