בחינה מעמיקה של הפער בין זכרון לתיעוד באמצעות סיפור הפקתו של סרט תעמולה נאצי שצולם בגטו וורשה במאי 1942, חודשיים לפני חיסולו וזמן קצר לפני שליחת תושביו להשמדה. זהות יוצרי סרט התעמולה מעולם לא נודעה, כמו גם הסיבה להפסקת הפקתו.
באמצעות חשיפת סיפור עשיית הסרט ועימות דימוייו הקולנועיים מול עדויות החושפות את שאירע מחוץ לפריים, מתגלה מציאות רבת-שכבות, ובה גם השוואה עליה רומזים הדימויים הקולנועיים. בסרט ראיונות עם ניצולי הגטו לצד קטעי עדויות של ווילי וויסט, אחד מצלמי הסרט Das Ghetto.
זוכה:
פרס ון ליר לסרט תיעודי בפסטיבל ירושלים , ישראל,2010
פרס הפורום לשימור אודיוויזואלי, פסטיבל ירושלים, ישראל, 2010
פרס הסרט התעודי הטוב ביותר בפסטיבל HotDocs טורונטו,קנדה, 2010
פרס העריכה בפסטיבל Sundance, ארה"ב, 2010
פרס התסריט הטוב ביותר בפסטיבל Silverdocs, ארה"ב, 2010
פרס הסרט הישראלי הטוב ביותר בפסטיבל היהודי Panorama בברלין, גרמניה, 2010
פרסי הסרט הטוב ביותר, הבימוי, ההפקה, הצילום, העריכה, התחקיר ועיצוב הפסקול הטובים ביותר - בתחרות פרסי הקולנוע התיעודי הישראלי
ישראל + גרמניה (2010).
