"רוּתְרוּת! קָדִימָה, רוּצִי אַחֲרַי עִם הַמְּאַוְרֵר! אַתְּ הָעוֹזֶרֶת שֶׁלִּי! אַתְּ לֹא רוֹצָה לִהְיוֹת הָעוֹזֶרֶת שֶׁל הָאִישׁ הֲכִי מְפֻרְסָם בָּעוֹלָם?!" וְרוּתְרוּת בֶּאֱמֶת רָצָה אַחֲרָיו, מַחְזִיקָה חָזָק אֶת הַמְּלָפְפוֹן הֶחָמוּץ בְּיָד שְׂמֹאל. וְאָז, בְּקַלֵּי קַלּוּת שֶׁהִפְתִּיעָה גַּם אוֹתָהּ, שִׁנְּתָה אֶת כִּוּוּן הָרִיצָה שֶׁלָּהּ הַיְשֵׁר לַפַּרְצוּף הַמְּבֻלְבָּל שֶׁל יוֹתָם, וּבְזִנּוּק אֶחָד מֻשְׁלָם הִצְלִיחָה לִתְחֹב אֶת הַמְּלָפְפוֹן בְּדִיּוּק לִנְחִיר שְׂמֹאל שֶׁלּוֹ, וּלְהִתְרַחֵק מִשָּׁם בְּרִיצָה.
יוֹתָם וְרוּתְרוּת הֵם הַגִּבּוֹרִים שֶׁל הַסֵּפֶר הַזֶּה. הֵם יְלָדִים כָּמוֹךְ וְכָמוֹךָ, וְלִפְעָמִים – כְּשֶׁמַּשֶּׁהוּ מְהַבְהֵב מִסָּבִיב אוֹ כְּשֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזוֹ הַמְצָאָה מַבְרִיקָה – קוֹרִים לָהֶם דְּבָרִים מַלְהִיבִים בִּמְיֻחָד.
פַּעַם רוּתְרוּת הָיְתָה מְשֻׁכְנַעַת שֶׁכָּל הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלָּהּ הָפְכָה לְמִפְלָצוֹת, וּפַעַם הִיא וְיוֹתָם הִתְחָרוּ מִי יְלַמֵּד אֶת הָאָח הַקָּטָן שֶׁלָּהֶם לוֹמַר אֶת הַמִּלָּה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלּוֹ. וְאֵיךְ אֶפְשָׁר לִשְׁכֹּחַ אֶת הַיּוֹם שֶׁבּוֹ אֶלְעָזָר הַחַיְזָר הָפַךְ לְיֶלֶד אֲמִתִּי?
עַל הַמַּעֲלָלִים הָאֵלֶּה וְשֶׁכְּמוֹתָם תּוּכְלוּ לִקְרֹא בִּמְעַרְבֹּלֶת, סֵפֶר שֶׁהוּא הִזְדַּמְּנוּת לָצֵאת לְהַרְפַּתְקָה מְסַחְרֶרֶת בְּעוֹלָמָם הַמַּפְתִּיעַ שֶׁל יוֹתָם וְרוּתְרוּת.