נקודת המוצא של ספר זה היא שעלינו לדון בהכרעות הערכיות המכוננות את חיינו ולברר אם אין מקום להכניס בהן תיקון. ברוח זאת, הספר מבקש לבחון את התאוריה הפוליטית הליברלית העומדת ביסוד המשטרים של מדינות המערב. בליברליזם של שתי המאות האחרונות קיימים שני זרמים מרכזיים ‒ הזרם האחד הוא “הליברליזם של האוטונומיה”. אידאל החיים הטובים של הזרם הזה הוא היכולת של אדם לקבוע בעצמו את תוכני חייו. הליברליזם הזה מצפה מהמדינה שתיצור את תנאי החירות המאפשרים את האוטונומיה. הזרם המרכזי האחר הוא “הליברליזם של השגשוג”. אידאל החיים הטובים של הזרם הזה הוא פיתוח של היכולת האנושית הטמונה באדם, ומימושהּ. קיימת אפוא קִרבה בין הליברליזם הזה לבין המרקסיזם, שהערך שלו הוא השגשוג האנושי. המלצות המדיניות של הליברליזם של השגשוג חופפות לאלו של הסוציאל-דמוקרטיה: פעולת המדינה לאספקה של שירותים נרחבים בתחומי הבריאות, החינוך, הדיור, הביטחון הכלכלי וכולי. גם מהבחינה הזאת קיימת קִרבה בין הליברליזם של השגשוג לבין המרקסיזם. הספר טוען שעלינו לאמץ את הליברליזם של השגשוג. כמו כן הספר טוען שהתאוריה הליברלית של העשורים האחרונים לא הקנתה לפוליטיקה את החשיבות הראויה לה, וקורא לאימוצה של פוליטיקה רפובליקנית. הספר אף בוחן את המידה שבה הזרמים המרכזיים במשפט של המאה העשרים פעלו מתוך מוּדעות לכוחו לכונן את הערכים בחיינו.
פרופ’ מנחם מאוטנר הוא חבר סגל בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל־אביב. זהו ספרו התשיעי. ערך שישה ספרים. פרסם למעלה ממאה מאמרים בישראל, בארצות הברית, בבריטניה ובגרמניה. לימד באוניברסיטאות בארצות הברית, בבריטניה ובאיטליה. זכה בשורה של פרסים יוקרתיים.
