מְבוּסָּס עַל סִפּוּר אֲמִתִּי... אוֹ כִּמְעַט.
טִים מֶלִי הִיא סִירָה קְטַנָּה. הִיא מְבַלָּה יָמִים קְסוּמִים וּמְאוּשָּׁרִים בְּחֵיק הַטֶּבַע. יוֹם אֶחָד הִיא יוֹצֵאת לְבַדָּהּ לְהַרְפַּתְקָה בְּרַחֲבֵי הַיָּם. בַּשֶּׁקֶט שֶׁאַחֲרֵי סְעָרָה גְּדוֹלָה הִיא נִתְקֶלֶת בְּהַפְתָּעָה לֹא נְעִימָה: כַּמּוּת אַדִּירָה שֶׁל אַשְׁפָּה - צָפָה עַל הַמַּיִם וְשׁוֹקַעַת בַּמַּעֲמַקִּים. טִים מֶלִי הֲמוּמָה וְהִיא מְגַיֶּסֶת אֶת כָּל כּוֹחוֹתֶיהָ כְּדֵי לְנַקּוֹת אֶת הַיָּם.
הַאִם הִיא תַּצְלִיחַ בַּמְּשִׂימָה?
כְּמוֹ טִים מֶלִי, עוֹד וְעוֹד יְלָדִים מֵרַחֲבֵי הָעוֹלָם, קְטַנִּים וּגְדוֹלִים, מַחְלִיטִים לָקַחַת אֶת גּוֹרָלָם בְּיָדָם, וְהֵם מתְגַּיְּסִים לַמְּשִׂימָה הַחֲשׁוּבָה - לִשְׁמוֹר עַל הָעוֹלָם נָקִי וְיָפֶה.
זֶהוּ סֵפֶר יְלָדִים מַעֲצִים וּמְלֵא קֶסֶם, הַמַּאֲמִין שֶׁמַּאֲמַצִּים כֵּנִים, חָרִיצוּת וְכוֹחַ הָאֱמוּנָה הַתְּמִימָה יְכוֹלִים לְהָבִיא לְשִׁנּוּי גָּדוֹל.
הַסֵּפֶר מַתְאִים לִטְוַח גִּילִים רָחָב וּמְאַפְשֵׁר שִׂיחַ מְעַנְיֵן בֵּין הוֹרִים וִילָדִים.
