בַּסִּפּוּר עַל שׁוּשָׁה הַכַּלְבָּה מַדְגִּימָה הַמְּחַבֶּרֶת בִּפְנֵי הַקּוֹרְאִים הַצְּעִירִים אֶת טִיבָן שֶׁל מַעַרְכוֹת הַיְּחָסִים בֵּין יְלָדִים לְבֵין עַצְמָם וּלְבֵין בַּעֲלֵי חַיִּים וַאֲנָשִׁים הַסּוֹבְבִים אוֹתָם.
שׁוּשָׁה הִיא כַּלְבָּה גְּדוֹלָה בַּעֲלַת פַּרְוָה שְׁחֹרָה, טוֹבָה וְנֶהֱדֶרֶת, אַךְ בִּגְלַל מַרְאָהּ יְלָדִים חוֹשְׁשִׁים מִפָּנֶיהָ. הִיא בּוֹדֵדָה עַד שֶׁהִיא פּוֹגֶשֶׁת אֶת אִיתָמָר. בִּתְחִלָּה גַּם הוּא חוֹשֵׁשׁ מִמֶּנָּה, אַךְ יוֹתֵר מִכָּךְ הוּא רוֹצֶה לְהַכִּיר אוֹתָהּ וְאֶת אָפְיָהּ. הַהִתְגַּבְּרוּת עַל הַפַּחַד מוֹבִילָה אֶת הַשְּׁנַיִם לַחֲבֵרוּת, לְחִזּוּק בִּטְחוֹנָם הָעַצְמִי וְלִיַחֲסֵי גּוֹמְלִין: בְּאֶמְצָעוּת שׁוּשָׁה אִיתָמָר מִתְגַּבֵּר עַל הַפַּחַד מִפְּנֵי כְּלָבִים, וּבוֹ בַּזְּמַן הוּא מְסַיֵּעַ לָהּ לְהִפָּרֵד מִן הַבְּדִידוּת וּלְהַכִּיר חֲבֵרִים חֲדָשִׁים.
