סטנלי פורבס, במאי קולנוע ותיק שעתידו אולי כבר מאחוריו, מלהק לסרטו החדש נערה חסרת ניסיון בת שבע-עשרה, סופיה, שנעוריה מסחררים את עולמו. היא הרי חומר הגלם המושלם: יופייה פראי, ידיעותיה על העולם אפסיות. באופן טבעי, הוריה מודאגים. אתר הצילומים רחוק, מי יגן עליה? אבל פורבס מתחייב מיד: הוא עצמו. הם יכולים להיות רגועים. אז מדוע מסתתרת עכשיו סופיה בדירתו, ומסרבת לדבר עם אביה? ברומן שאין בו גרם אחד של פוליטיקלי קורקט, טווה קוך בערמומיות רשת כפולה של קורים בלתי נראים: הראשונה, סביב גיבורת הסיפור, השנייה מיועדת לקוראים. לזו וגם לאלה אין אפשרות אחרת אלא ליפול בפח. הרמן קוך משחק שוב במגרש המשחקים האהוב עליו, שבו הרוע האנושי הוא גיבור בפני עצמו. ברומן חסר בושה, שבו הדת היחידה היא המיזנתרופיה, השקר הוא המפתח לכול והניצול הוא כלי לגיטימי, מטריד לגלות עד כמה קל להזדהות עם הדמויות המאכלסות אותו, לצחוק איתן, עליהן ועל עצמנו. -- מהכריכה האחורית. |
