מָה הֲיִיתֶם חוֹשְׁבִים עַל יַלְדָּה שֶׁהוֹלֶכֶת עַל אַרְבַּע, נוֹבַחַת וְחוֹבֶשֶׁת אָזְנֵי כֶּלֶב?
כֶּלֶב מֵהַחֲלוֹמוֹת מְסַפֵּר עַל טַל, שֶׁחוֹלֶמֶת לְגַדֵּל כֶּלֶב אוֹ כַּלְבָּה, וּכְדֵי לְהַגְשִׁים אֶת חֲלוֹמָהּ אֵינָהּ מְהַסֶּסֶת לִנְקֹט אֶמְצָעִים לֹא שִׁגְרָתִיִּים…
הַסֵּפֶר מַדְגִּישׁ עֲרָכִים חֲשׁוּבִים, כְּמוֹ אַהֲבַת בַּעֲלֵי חַיִּים, דְּבֵקוּת בַּמַּטָּרָה, קַבָּלַת אַחְרָיוּת, שִׂיחַ מְכַבֵּד וַהֲבָנָה כִּי חֲלוֹמוֹת מִתְגַּשְּׁמִים, אִם פּוֹעֲלִים לְהַגְשָׁמָתָם.
הַאִם תַּצְלִיחַ טַל לְהַגְשִׁים אֶת חֲלוֹמָהּ?
תָּמָר דָּוִד-כְּרִיסְפִּי הִיא אֵשֶׁת חִנּוּךְ הַמִּתְגוֹרֶרֶת בַּמּוֹשָׁב חָצָב וּמְגַדֶּלֶת כֶּלֶב.
זֶהוּ סִפְרָהּ הַשֵּׁנִי לִילָדִים.
