ספרו המעמיק של נוריאל פריגל מציג קריאה הבוחנת את הפילוסופיה של ארתור שופנהאואר (1788-1860) כפילוסופיית חיים, כלומר כזו המציעה דרכי חיים הנובעים מהמטפיזיקה שאותה הוא פורש. על פי קריאה זו, המטפיזיקה ששופנהאואר מציע היא למעשה תיאור של שלושת המישורים שמקיימים את הקיום האנושי: מישור היחסים בין אדם לעולם (אובייקטים); מישור היחסים בין אדם לבני אדם אחרים, ומישור היחסים בין אדם לעצמו. המטפיזיקה של "הרצון לחיים" – והמסקנה שלה שיש לשלול את הרצון לחיים ובכך לעקור מכל משמעות את כל אחד ממרכיבי הקיום האנושי - מותירה את האדם אל מול שוקת שבורה. המחבר מציב שאלה מתבקשת: כיצד לחיות עם הפסימיות העמוקה שהמטפיזיקה של שופנהאואר מציבה בפנינו? כמו כן, הוא מחיל את השאלה הזאת על הפילוסופיה של שופנהאואר עצמה. ספר זה הוא חיבור יסודי ראשון המקיף שאלה זו מכל היבטיה של הפילוסופיה של שופנהאואר. פריגל מוליך את הקורא, באנליטיות ובסגנון נגיש, לקראת התמודדות עם שאלה זו מנקודת המבט של שופנהאואר; הוא מאפשר לנו להבין את הפילוסופיה הזאת ואת הפוטנציאל האתי העמוק הטמון בה, כמו גם את מקומו הראוי של שופנהאואר בתולדות הפילוסופיה. שלוש הדרכים שבהן שופנהאואר מציע את השהייתו או שלילתו של הרצון מהוות דרכי חיים שונות אשר כל אחת מהן מתמודדת עם אחד משלושת המישורים: האמנות עם יחסי האדם ועולם; המוסר עם יחסי האדם ובני אדם אחרים, והסגפנות עם יחסי האדם עם עצמו. הקריאה המוצעת כאן חושפת דרך חיים נוספת המיועדת לאדם "הרגיל"; באופן הזה פריגל מציע לנו איך לחיות עם המסקנה המתבקשת שיש לשלול את החיים עצמם.