חידושי הריטב"א הוא חיבורו של רבי יום טוב בן אברהם אַשֵּׂבִילִי על התלמוד הבבלי. חיבור זה הוא מהבולטים שבמפרשי הש"ס, ונחשב כספר יסוד בלימוד התלמוד בעיון.
חידושי הריטב"א נכתבו על מסכתות רבות מהתלמוד, אך לא נשמרו והודפסו בצורה מסודרת. הריטב"א עצמו כתב שתי מהדורות שונות לחיבורו, וברוב המסכתות לא שרדה אלא אחת מהן, פעמים זו ופעמים זו. בחיבורו הוא מביא דברים רבים מראשונים שקדמו לו, ובפרט מרבו הרא"ה וכן מרבו הרשב"א. הדפסת חידושי הריטב"א החלה בראשית המאה ה-17, והשלמתם במתכונת הקיימת כיום הושלמה רק בראשית המאה ה-21.