ספר זה מסביר את המלחמה, אותה תופעה אוניברסלית המהווה גורם חשוב כל כך בתולדות המין האנושי.

הספר סוקר את התפתחות המחשבה הצבאית במאות ה־19 וה־20 כיחידה נפרדת, הואיל ומאז המהפכה הצרפתית לבשה המלחמה אופי חדש עקב הקמתו של צבא ההמונים. מלחמות העם ההמוניות שחררו כוחות רוחניים ומוסריים שהיו גנוזים עד אז. מכאן ואילך התפתחה גם טכנולוגיה עשירה. גורמים אלה הביאו לצורך ביצירת תורות חדשות שיתאימו לתנאים הנתונים ולנסיבות. מפנה מהפכני זה משמש נקודת מוצא למחקר המובא בספר זה.

נראה שעם הופעתו של הנשק הגרעיני הושגה נקודת שיא בתחום התורה הצבאית ויישומה. האנושות הגיעה אל פרשת דרכים. העתיד יכול להוביל לשואה גרעינית או לביטול מוחלט של המלחמה.

המחקר כולל את תורותיהם של חשובי הוגי הדעות הצבאיים. תורות חולפות, תורות שערכן, חרף כל תמורות הטכנולוגיה, נותר שריר וקיים. בין אלה תופסות את המקום הראשון משנתו של קלאוזביץ. כמו כן מתוארות משנותיהם של ז'ומיני, מולטקה, שליפן, פוש, זאקט, לודנדוף, פולר, לידל הארט, מהאן ודואה.

המחבר (2008-1921) היה מומחה להיסטוריה צבאית וראש בית הספר להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב.