הספר מציג את העיתונות הכתובה והפולמוס סביב תהליך השלום מהסכם אוסלו עד רצח רבין ולאחריו. כל קבוצה אנושית תלויה להישרדותה באיכות התקשורת בין מרכיביה. טיב הקומוניקציה הוא האחראי להמשך: בין אם שגשוג והתפתחות ובין אם קמילה וחידלון. איכות התקשורת מושתתת על קיומם של שיח והידברות בין הצדדים; שיח הוא פעולה דו-כיוונית המבוססת על קשב והאזנה מחד, ועל התבטאות והעלת נושאים מאידך. להצלחתו, חייב השיח להישען על שלושה תנאי יסוד: השתתפות רחבה של כמה שיותר שותפים לקבוצה, סובלנות לדעות והשקפות שונות ומגוונות, והבנה מוסכמת על מובנן ומשמעותן של המילים, הדעות וההשקפות שמובעות ברטוריקה המתפתחת בשיח. שיח חלקי, שאליו תמנע גישה של קבוצות מסוימות בציבור, או שיח שמבליט חוסר סובלנות ואי כבוד בין המשתתפים בו, ולבסוף, שיח המתנהל במישורים מקבילים של סמלים, דימויים, ביטויים ואמירות בלתי נפגשות, לא יתמידו בקיומה של קבוצה ובהשארתה יחד. שיח כזה עלול להתפוגג בדממה דקה או ברעש גדול והקבוצה שעסקה בו תקרוס עמו. נחיצותו הגדולה ביותר של שיח היא בעת מחלוקת. חיוניותו של השיח היא ליישב חילוקי דעות בטרם פורענות. זהו ספר על כשלון השיח בחברה הישראלית בזמן הפולמוס הגדול של הסכמי אוסלו, על המשטמה והאלימות הרצחנית שבאו במקומו ועל התפוגגות אשליית הסולידריות הישראלית.
