תּוֹמַס הוּא נַעַר צָעִיר שֶׁמּוֹצֵא אֶת עַצְמוֹ מְסֻלָּק מִבָּתֵּי סֵפֶר בָּזֶה אַחַר זֶה. הַסִּבָּה הִיא שֶׁהוּא שׁוֹבָב גָּדוֹל, פֶּגַע רַע, מְחוֹלֵל מְהוּמוֹת וְגוֹרֵם צָרוֹת בְּלִי הַפְסָקָה. בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר אָבִיו מוֹצֵא בֵּית סֵפֶר נִדָּח, הַרְחֵק מִמְּקוֹם יִשּׁוּב, שֶׁמַּסְכִּים לְקַבֵּל אֶת תּוֹמַס לְשׁוּרוֹתָיו. יֵשׁ רַק בְּעָיָה אַחַת: כְּשֶׁתּוֹמַס נִכְנָס לְבֵית הַסֵּפֶר הוּא מְגַלֶּה שֶׁזֶּה בֵּית סֵפֶר לְמִפְלָצוֹת - זֹאת אוֹמֶרֶת, מִפְלָצוֹת אֲמִתִּיּוֹת! עַרְפָּדִים, מִזְדָּאֲבִים, זוֹמְבִּים, וְכָל שְׁאָר סוּגֵי הַיְצוּרִים הַמִּפְלַצְתִּיִּים הַקַּיָּמִים עֲלֵי אֲדָמוֹת. תּוֹמַס אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֶת נַפְשׁוֹ מֵרֹב שִׂמְחָה. סוֹף סוֹף פָּגַשׁ חֲבוּרַת “נְעָרִים” שֶׁבְּחֶבְרָתָם הוּא יָכוֹל לְהַרְגִּישׁ חָפְשִׁי לִהְיוֹת עַצְמוֹ.