"מונח לפני תרגומו העברי של חיבורי, שעניינו היחסים שבין הפסיכולוגיה האנאליטית ובין הפדגוגיה. הואיל ובדין אין חולקים עוד בימינו על מתן העדיפות לחקר הפסיכה של הילדים ועמו גם לשאלות החינוך, הרי יש כנראה ליתן את הדעת גס על תרומותיה של הפסיכולוגיה האנליטית או הפסיכולוגיה הקומפלכסית. הפסיכולוגיה הקומפלכסית של הילד והפרעותיה של זו בפרט קשורים בעליל קשר של סיבה בפסיכולוגיה של ההורים ; וברוב הפגעים מן הראוי להרבות ולעסוק בעמדתם הלקויה של ההורים והמחנכים, מאשר לעסוק בפסיכה של הילדים, שהיתה ממלאה תפקידה אל נכונה, אילמלא נפגעה בהשפעותיהם הרעות של ההורים. עם חינוך הילד הרי חינוכו של המחנך - השאלה השנייה במעלה, ועצתי שביחוד יתנו את הדעת עליה. מקווה אני, שגם מבחינה זו עשוי חיבורי לעורר את הדעת." (מתוך המבוא של המחבר למהדורה העברית) ק.ג. יונג (1961 - 1875), הפסיכיאטר השוויצרי הנודע, היה תלמידו של זיגמונד פרויד ועבד עמו בשיתוף פעולה. במותו הותיר אחריו יצירה ענפה ותרומה מקורית לפסיכולוגיה. הדגש שהניח יונג בהיבטים הרוחניים של הטבע האנושי סיפקו ניגוד רב - חשיבות לעמדתו של פרויד.
