ההיסטוריון פרופסור צבי יעבץ בוחן בספרו זה את אחת הדמויות המרתקות ביותר בהיסטוריה המערבית. המחקר אודות יוליוס קיסר אינו נדלה וגם המחבר מוצא פנים חדשות בדמותו ובתדמיתו. הוא מתבונן באישיותו הכאריזמאטית מזוויות ראייה חדשות, מבלי להתעלם מן העובדה כי קיסר ומנהיגותו, ששלביה הראשונים הססניים, המשכם ועלייתם דראמטיים ומרתקים ואחריתם - טרגדיה.
צבי יעבץ מנסה לענות על שאלות שמתעוררות אגב חקירת דמותו רבת - הפנים של קיסר ובוחן האם הוא היה עריץ שהתכוון להשליט דיקטטורה ברומא או אולי מנהיג דמוקרטי נאור שמחשבות על עריצות היו ממנו והלאה. תשובות מקוריות לשאלות אלו מוצא המחבר במעשיו של השליט ובחוקים שחוקק. בכשרון ספרותי מסכם הספר את המחקר הנרחב שנעשה במאה ה - 20 ומתבררים בו גבולותיה של הכריזמה ותהפוכותיה. מסתבר כאן כי סגנון בפוליטיקה - אז כעתה - אינו פחות ערך מן התוכן: התדמית הנוצרת בקרב הציבור קובעת את דמותו של השליט לא פחות מאשר מעשיו.
יוליוס קיסר, תהפוכותיה של כריזמה הוא הראשון בטרילוגיה. השני - אוגוסטוס, נצחונה של מתינות כבר ראה אור והשלישי יהיה על 'הקיסרים המטורפים', טיבריוס, קאליגולה, קלאודיוס ונירון.
