“מָה בִּכְלָל אוֹהֲבוֹת כָּל הָחַיּוֹת?
כָּמוֹנוּ - לְשַׂחֵק, לְטַיֵּל, 
וְכַמּוּבָן, תָּמִיד לֵהָנוֹת.”

הִפּוֹפּוֹטַם המִּצְטַנֵּן בַּמַּיִם, פִּיל מִתְיַפֵּחַ, דֻּבָּה מִתְלַבֶּטֶת, אֶפְרוֹחִים מִתְרוֹצְצִים, שְׁנֵי קִפּוֹדִים אֲבוּדִים, אַרְיֵה עָצוּב בִּכְלוּב, נְמָלָה, חָגָב וְצַב יוֹצְאִים לְטִיּוּל וְשׁוּעָל שֶׁאוֹהֵב אֶת הַקַּיִץ. דְּמוּיוֹת מְשַׁעֲשְׁעוֹת וּמִשְׁתַּעֲשְׁעוֹת אֵלֶּה, שֶׁל בַּעֲלֵי חַיִּים הַמִּתְנַהֲגִים כִּילָדִים, מוֹפִיעוֹת בְּשִירִים וּבְסִפּוּרִים קְלִילִים בַּחֲרוּזִים מְשַׂמְּחִים שֶׁמְּעוֹרְרִים בַּקּוֹרֵא הִזְדַּהוּת מְעוֹרֶרֶת מַחְשָׁבָה.

הַמְּחַבֶּרֶת מְעִידָה כִּי כָּל אַחַת מֵהַדְּמוּיוֹת הִיא חֶלֶק מִמֶּנָּה וְכָל אֶחָד מֵהַסִּפּוּרִים אָכֵן הִתְרַחֵשׁ בְּחַיֶּיהָ, וּמַזְמִינָה אֶתְכֶם לַחֲווֹת פִּסּוֹת חַיִּים קְטַנּוֹת שֶׁל בַּעֲלֵי חַיִּים כְּמוֹ יְלָדִים.

לימור דרשני-יזדן, אם לשלושה, כותבת מגיל 9. בספר זה משתפת את הקוראים באהבתה לילדים ובחבתה לחיות וכל ספור־שיר  הוא בעצם עליה.