"חיים בשפה, חיים בתשוקה" עוסק בעיקר בחיים מנקודת המבט של הפסיכואנליזה הלקאניאנית. הוא מתבונן על היבטים שונים של החיים - ילדות ויחסי הורים וילדים, אהבה רומנטית, מיניות ומוות, ועל צורות הסבל האנושי - נוירוזות, דיכאון וחרדה ועוד. הוא מנסה לומר משהו על האופן שבו כדאי לחיות, תוך שהוא מאיר את מה שמצוי מתחת לסבל. הוא בהחלט מציע את האפשרות לסבול פחות ולטפח את התשוקה לחיים. הפסיכואנליזה בכלל, והלקאניאנית בפרט, רואה את האדם כהוויה בוחרת, כמי שיכול למצות את יכולותיו ולממש את תשוקתו. לפיכך הספר דן באתיקה של החיים הנבחרת על ידי כל סובייקט, בשאלות הקשורות בבחירה ובהתחמקות מפניה. איזה אדם את או אתה רוצים להיות? איזו תשוקה תוביל את חייכם? כיצד תתמודדו עם פרידות, קשרים, אכזבות ואהבות? כל השאלות האלה עולות בספר, ויחד איתן אפשרויות של תשובה. אסתר פלד ויהודה ישראלי נפגשו, שאלו, ניסו לענות, ציטטו את פרויד, ביון ולאקאן, לצד מורי זן וחכמים אחרים ; הם אתגרו את ניסיון חייהם האישי והמקצועי כמטפלים בנפשות וניסו לענות על שאלה שנוגעות לכולנו: כיצד לחיות?
