האם אפשר לתקן את מה שנשבר מעבר לכל יכולת איחוי? מעולם לא חשבתי שאפשר.

לא חשבתי שיש טעם בכלל לנסות. אבל החיים תמיד מפתיעים. הכול יכול להשתנות בעניין של שעות. של דקות. לפעמים תוך שניות. תאמינו לי, אני יודע.

וזה היה עלול להיות הסוף שלי, אם זה לא היה הדבר הכי טוב שקרה לי.

אדי

מדי ערב, באותו בר. רק הוא והמשקה שלו. הוא לא מדבר, אבל הוא לא צריך. הוא אדם שתלאות חייו ניכרות בכל מבט שלו, בכל תנועה, חרותות בתווי פניו המיוסרים.

הוא אינו הגבר בשבילי, אין פה כל שאלה. כל דבר בו צועק סכנה. עליי לברוח, להתרחק.

אך מתברר שג’ייק הוא היחיד שיכול להגן עליי ואולי אפילו להציל את נשמתי.

-- מהכריכה האחורית.