״כל חיי נאבקתי בידיעה שאני מעוות... דפוק, משום שאני רוצה משהו מענג ואפל כל כך — משהו שאסור לי לרצות. אבל אז נכנסה לחיי בחורה מספר 58. היא נאבקה, קיללה, משהו בתוכה היה חזק כפלדה והיא הראתה לי שמתוך האפלה הזו יכול לצמוח משהו נפלא.״ טס שייכת לקיו. קיו שייך לה. אבל כעת הם חייבים ללמוד מהם גבולות מערכת היחסים יוצאת הדופן שלהם. טס מחליטה לנקום בגברים שחטפו ומכרו אותה, וקיו נשבע להניח לרגליה את גופותיהם. וזה בדיוק מה שהוא מתכוון לעשות. קיו אולי חושב שהוא מפלצת, אבל הוא המפלצת של טס. ויחד הם תמצית הקיום זה של זה. זהו סיפור על אהבה ועל טרגדיה מתוקה. יש בו סצנות מפותלות ולא פשוטות לקריאה, אבל בתוך החשכה תמיד מאיר אור שמתווה את הדרך לכל המפלצות באפלה. -- מאתר סטיצמקי. |
