ארבעה אסירים חולקים תא בבית כלא לאסירים פוליטיים באיסטנבול. הם אינם חולקים פרטים מעברם ומכירים זה את זה רק בכינויים: הסטודנט, הרופא, הספר והדוד. בזמן שהם אינם נלקחים לחקירות וסובלים עינויים, הם מצמידים זה לזה את גופם בניסיון להביס את הקור הנורא ומספרים סיפורים. ככה אולי יצליחו לשמור על שפיותם, לדמיין שהם במחיצת האנשים האהובים עליהם ולהעביר את הזמן, שנדמה שקפא בין כותלי הכלא. הסיפורים והחידות, חלקם משעשעים, רומנטיים ואפילו מותחים, קשורים כולם לעיר המרהיבה והאהובה, על ארמונותיה ושווקיה הססגוניים, שממשיכה לפעום מעליהם. אלא שההפרדה בין איסטנבול המתקיימת במחשכים לזו העליונה, על שתי מערכות הזמן השונות שלהן, מתחוורת כמלאכותית, שכן במציאות השתיים הן אותה האחת.
בּוּרְהָן סוֹנְמֶז, שנולד והתחנך בטורקיה על ברכי התרבות הטורקית והכורדית, נאלץ להעביר תקופה ניכרת מחייו הבוגרים כגולה פוליטי בבריטניה.
איסטנבול איסטנבול, העוסק בין היתר בכוחו של הדמיון לשמש מזור לנפש האדם ברגעיה הקשים ביותר, זכה בפרסים ספרותיים חשובים וזכויות התרגום שלו נמכרו ל–37 מדינות. זהו ספרו הראשון הרואה אור בעברית, ותרגומו הנפלא של רמי סערי הוא יצירה יפהפייה בזכות עצמה.
