אולי האימא הדרומית והמנומסת שלי לא תסכים, אבל אני אומרת שנולדתי להיות מורדת. מהרגע שהנחתי את הידיים על זוג מקלות תיפוף, עתידי נחתם. בכל מקרה, מעולם לא השתלבתי, לא עם הנשמה הרוקיסטית שלי ולא עם הקימורים שלעולם לא לוקחים יום חופש.
אבל מה היא מתופפת בלי להקה? אה, נכון. מלצרית קוקטיילים.
כלומר, עד שהזדמנות של פעם בחיים נופלת בחלקי – 'חד צדדי' צריכים מתופף, ובמקרה יש לי קשרים.
הבעיה היחידה היא סנטיאגו גרזה. הבסיסט הקודר והזועף של 'חד צדדי' לא רוצה אותי בלהקה שלו, וזה די מצחיק, בהתחשב בכך שהוא זה שלקח את ליבי ודרך עליו לפני חמש שנים. אבל הקריירה שלי חשובה הרבה יותר מרגשות פגועים, ולכן, סנטיאגו יכול לקפוץ ולהתמודד.
זה מה שאני הולכת לעשות, בלי קשר לזיכרון תחושת השפתיים שלו על שלי.
אני לא אתאהב בו הפעם.
לא אהיה עוד הבחירה השנייה של אף אחד.
-- מהכריכה האחורית
