האיליאדה והאודיסיאה מאת הומרוס הן היצירות המוקדמות והחשובות ביותר בספרות המערב. את תפוצתן והשפעתן אפשר אולי להשוות רק לתפוצתו והשפעתו של התנ``ך.
האודיסיאה היא סיפורו של אודיסאוס ומסע שובו הביתה ממלחמת טרויה. העלילה דרמטית מאוד - סערה בים, משתה אל תוך הלילה, קרב אגרופים, ביקור בארמון המכשפה; והיא שזורה בדמויות מרשימות - נסיכה צעירה, ענק בעל עין אחת, מפלצת ולה שישה ראשים, אב זקן, אומנת בוגדנית... וכמובן אודיסאוס. אודיסאוס הוא לוחם אמיץ ונחוש, אמן התחבולה שאינו מהסס להוליך שולל אך גם יודע את ערכה של נאמנות, שירת הומרוס חושפת את הרסנותם ,של הזעם, השנאה והתאווה, ואת כוחם של הגעגועים, החמלה, הנאמנות והאהבה, יש בשירה הזו תיאורי מלחמות ונדודים, אלים ובני-אלמוות, אך גם תיאור עולמם הפנימי של בני-אנוש, ואלה מודעים תמיד לחולשתם ולמוות האורב בפתח.
האודיסיאה היא סיפור בפיו של משורר. היא אינה רומן ואינה כתובה בפרחה, אך היא גם אינה שיר לירי. היא שירה אפית. תרגומו של אהוביה כהנא (בעריכתו המדעית של פרופסור יוחנן גליקר) משמר את איכותה המיוחדת של היצירה תוך שימוש בעברית נקייה ופשוטה. התרגום כתוב בפרוזה, כלומר הוא אינו מחולק לשורות ואינו כתוב במשקל שירי פורמלי, אך תשומת לב רבה הושקעה בפיתוח מקצב פרוזאי וב``ניגון`` המילים. התוצאה היא טקסט מודרני וקל לקריאה, שהוא בו-בזמן גרסה מדויקת ורבת-עוצמה של יצירת המופת הזו.
כידוע, במקורה נכתבה האודיסיאה במשקל הקסמטרי. הניסיון לשחזר משקל שירי זה בשפה אחרת נשמע מנותק ובלתי טבעי, ולפיכך רווח בעולם תרגום, היצירה לשפת פרוזה יפה וזורמת. נוסח כזה מאפשר העברה שלמה וטבעית של רוח האודיסיאה וגדולתה.
