מטרותיו העיקריות של מחקר זה הן בדיקת צמחונותו של עגנון בשלל השלכותיה על מכלול כתביו, ובחינה מחדש של יצירות שונות לאור המשמעות המתווספת להן מתוך ההיבט הצמחוני. אף כי אין עגנון נמנה עם המטיפים למען הצמחונות (כא. ד. גורדון או יצחק בשביס-זינגר, למשל), יתגלה, במרוצת הדברים, שאכן נתגבשה אצלו השקפת עולם צמחונית-תורנית, אשר בה הוא נראה כצועד בעקבותיו של הרב אברהם יצחק קוק הנערץ עליו. בהתאם להשקפה זו נתפסת הצמחונות כאידיאל ולא כחובה, ומקומה בתחום הנכסף, אי ב"אחרית הימים". דיון בכתבי-עגנון מן ההיבט הצמחוני, פותח שער חדש אל עולמו הרוחני של היוצר הגדול, ומעמיק את הבנת יצירתו העניפה.
