היצירה המכוננת של ספרות המערב. דנטה כתב את "הקומדיה" (את תואר השם "אלוהית" הוסיף ג'ובני בוקאצ'ו עשרות שנים לאחר מותו של דנטה) בשנים הארוכות בהן גלה מפירנצה. המאבק האלים בין הכנסייה לבין הרשות החילונית, השחיתות ורדיפת הבצע של כלי קודש בכירים עם האפיפיור בראשם, וכן מלחמות האזרחים הבלתי-פוסקות בערי איטליה בכלל ובפירנצה עירו בפרט, כל אלה, על רקע גורלו המר של הגולה, עוררו בדנטה הרהורים אפוקליפטיים שאת מקורם ראה בשבר המוסרי העובר על היחיד. הקומדיה על שלושת חלקיה: התופת, טור הטוהר והעדן, היא אפוא ניסיונו של דנטה להתמודד עם סוגיית החטא ועונשו, הן בהקשר האקטואלי של המתרחש בימיו באיטליה, והן בזיקה הכלל-תרבותית של המוסר היהודי-נוצרי. הקומדיה היא אפוא – וזאת על פי עדות מחברה - בבחינת הצלע המשלימה את השילוש הקדוש יחד עם התנ"ך והברית החדשה. על מנת להעניק ליצירתו פן ריאליסטי ככל האפשר, מתעד דנטה את מסעו שלו בשלושת חלקי העולם שמעבר. החל בחשכת האימים של הגיהינום, עבור במירוק החטאים בטור הטוהר, ועד לישועה ולהתגלות בעדן, שם הוא ניצב להרף עין לנוכח פני הבורא.
כרכי הקומדיה האלוהית, בתרגום עמנואל אולסבנגר, ראו אור בעברית לפני יותר משישים שנה, ומזה זמן רב שלא ניתן להשיג אותם בחנויות הספרים. ההוצאה לאור המחודשת, בשלושה כרכים עצמאיים, בתרגומו העדכני של אריה סתיו, עונה אפוא לצורך תרבותי חיוני. היא רואה אור עתה, במהדורה מפוארת, הכוללת עשרות איורים אמנותיים קלאסיים (של דורה, בוטיצ'לי, בלייק ועוד), מבואות מפורטים למהדורה כולה ולכל ספר בנפרד וביאורים לשירים השונים, ובכלל זה מאמרי-מבוא קלאסיים של קרוצ'ה, אוארבך, קורטיוס, לאה גולדברג ועוד.
