תָּאֲרוּ לְעַצְמְכֶם מָקוֹם עָמֹק בִּמְיֻחָד בְּתוֹךְ הַיָּם.
שָׁם, בְּלִיגָל, חַיָּה מִיָּה, בַּת־יָם פִּרְאִית. הִיא מְבַלָּה אֶת יָמֶיהָ הַרְחֵק מִבֵּית־הַסֵּפֶר, בְּמִשְׂחָקִים וּבְתַעֲלוּלִים, עִם דָּגִים זוֹהֲרִים, צְמָחִים מְדַבְּרִים וִיצוּרֵי־יָם רַבִּים אֲחֵרִים.
אֲבָל יוֹם אֶחָד מִיָּה שָׂמָה לֵב שֶׁמַּשֶּׁהוּ מִשְׁתַּנֶּה סְבִיבָהּ, וְלִיגָל כְּבָר לֹא נִרְאֵית כְּמוֹ תָּמִיד. כְּדֵי לְבָרֵר מָה קָרָה, יוֹצֵאת מִיָּה לְהַרְפַּתְקָה נוֹעֶזֶת, שֶׁדּוֹרֶשֶׁת מִמֶּנָּה לְגַלּוֹת אֹמֶץ לֵב, יְצִירָתִיּוּת וַחֲבֵרוּת. עִם צַב־יָם קָשִׁישׁ מְנַסָּה מִיָּה לְהַצִּיל אֶת הַמַּמְלָכָה הַקְּסוּמָה שֶׁמִּתַּחַת לִפְנֵי הַמַּיִם, וּבַדֶּרֶךְ לוֹמֶדֶת גַּם כַּמָּה דְּבָרִים מַפְתִּיעִים עַל הָעוֹלָם וְעַל עַצְמָהּ. -- מאתר סטימצקי.
