יָפִית מְבַקֶּרֶת אֵצֶל סָבָתָהּ. בַּבַּיִת שֶׁל סָבְתָּא יֵשׁ חֲדַר קְסָמִים שֶׁבּוֹ מַרְאָה גְּדוֹלָה הַמַּגְשִׁימָה חֲלוֹמוֹת. סָבְתָּא שֶׁל יָפִית הִיא פֵיָה הַמְּלַמֶּדֶת אֶת נֶכְדָתָהּ אֶת מִלּוֹת הַקְּסָמִים, שֶׁבְּעֶזְרָתָן תּוּכַל לַהֲפֹךְ לְכָל דָּבָר. יָפִית הוֹפֶכֶת לְסוּסוֹנִית-יָם וּמִתְיַדֶּדֶת עִם דּוֹלְפִין קָטָן. אַךְ לְיָפִית יֵשׁ בְּעָיָה; הִיא מַרְגִישָׁה חוֹבָה לְהַזְהִיר אֶת יְדִידֵיהָ הַדּוֹלְפִינִים מִפְּנֵי סַכָּנָה, אֲבָל אִם לֹא תַּחְזֹר בַּזְּמַן, כְּפִי שֶׁהִבְטִיחָה לְסָבָתָהּ, לֹא תּוּכַל לָשׁוּב לִהְיוֹת יַלְדָּה.
בַּסִּפּוּר שְׁזוּרִים עֲרָכִים שֶׁל יְדִידוּת, אֲמִירַת אֱמֶת, חוֹבָה מוּסָרִית וּמַעֲשֶׂה טוֹב, הַגּוֹבְרִים אֲפִלּוּ עַל כְּשָׁפִים. הַסֵּפֶר כָּתוּב בִּפְרוֹזָה עִם חֲרִיזָה קַלָּה.
