"החלום ושברו" הוא אחד מכתביו המפורסמים והחשובים ביותר של אליעזר בן-יהודה, מחייה השפה העברית. זוהי יצירה אוטוביוגרפית ומניפסט אידיאולוגי שבה הוא מתאר את חזונו הגדול ואת תהליך הגשמתו: הפיכת השפה העברית משפת קודש כתובה לשפה מדוברת וחיה בארץ ישראל. 

תוכן ומבנה היצירה:

היצירה מחולקת לשני חלקים עיקריים, אותם פרסם בן-יהודה בהפרש זמן ניכר, והם משקפים את שלבי ההגשמה של חלומו:

"החלום" (העידן הראשון): חלק זה מתאר את הרגע שבו נדלקה בנפשו של בן-יהודה אש האהבה ללשון העברית ואת ההבנה העמוקה בדבר חשיבותה לתחיית העם היהודי בארצו. הוא מספר על החיזיון שנגלה אליו בליל אפילת הגלות, שבו הבין כי תחיית הלאום אפשרית רק באמצעות תחיית הלשון. הוא מציג את החלום בהתלהבות רבה, כחזון אוטופי של עם הדובר שפה אחת בארצו.

"שברו" (העידן השני): חלק זה נכתב שנים רבות לאחר מכן, כאשר בן-יהודה כבר חי בירושלים והיה בעיצומו של פרויקט החייאת הדיבור העברי וכתיבת המילון העברי הראשון. כאן הוא מתאר את ה"שבר" של החלום, אך במובן חיובי: ה"שבר" הוא ההתגשמות המציאותית והמפוארת של החלום המופשט. הוא רואה בעיניו את השימוש היומיומי הנרחב בשפה העברית בחוצות ירושלים ובערי הארץ, דבר שהיה בגדר נס בעיניו בהשוואה לנקודת ההתחלה.

AI