בשאלה של זמן יואל פרל מציע קריאה חדשה ביסודות המחשבה הפסיכואנליטית בהצביעו על חסך עקרוני המלווה את הפסיכואנליזה עוד מראשיתה. פרל חוזר לרגע היווצרותה של הפסיכואנליזה ומראה כי פרויד מחמיץ את אחת השאלות העקרוניות ביותר לשיטתו: שאלת הזמן. הספר מראה כי העובדה שפרויד מעולם לא דן באופן שיטתי ומקיף במושג הזמן אינה מקרית, וכי בלב לבה של הפסיכואנליזה הפרוידיאנית פועמת הנחה מטפיזית והיא שהזמן לינארי. פרל עורך דיון מקיף וביקורתי בתפיסת הזמן הפרוידיאנית ומציע קריאה חדשה ומקורית של המושגים הפסיכואנליטיים לאור תפיסת הזמניות של הפילוסוף הגרמני מרטין היידגר. את המפגש בין פרויד והיידגר יוצר פרל דרך התבוננות במקור השפעה משותף שעיצב את מחשבתם: הפילוסוף פרנץ ברנטאנו שפרויד למד אצלו ושהיה גם מורו של אדמונד הוסרל, מורו של היידגר. הספר מתחקה אחר נתיב אפשרי שהמחשבה הפרוידיאנית החמיצה אותו - נתיב המוביל מברנטאנו דרך הוסרל אל תפיסת הזמן של היידגר שנקודת המוצא שלה היא הקשר הפנימי העמוק בין העבר, ההווה והעתיד.
