"מסביב לאשכנזים מתהדקת המדינה שקמה, לטוב ולרע, מסביב לאשכנזים," טוענתמרב רוזנטל-מרמורשטיין. המסמך שחיברה בוחן את מועקת האשכנזים נוכח ישראל והישראליות, הקובלנות שמפנים כלפיהם אינטלקטואלים מזרחים והקושי לשרטט את קווי המתאר של קבוצת השייכות (מזרח אירופים? מתמערבים? אליטה? שמאל? ציונים? חילונים? יהודים-חילונים? עברים?). את חומר הגלם לניתוחים מספקים תהליכים ופרשות שעכרו את שלוות החברה, ביניהם הראיון שהעניק אורי אור ל"הארץ", סדרת הטלויזיה "רוח קדים", התעצמות "שינוי", הזדהותם של חברים בשמאל המזרחי כיהודים-ערבים והנרקיסיזם (או "יפי הנפש") בשמאל האשכנזי. אגב התעכבות על תופעות אלה ודומותיהן מבקש "הנדון: אשכנזים" להעריך באיזו מידה של צדק נדון ציבור האשכנזים לכף חובה – עד כמה הוא אחראי לסכסוך השבטי בישראל? האם פלח מסוים ממנו נושא ברוב האחריות? איזה הגיון חברתי מקופל בכללי התקשורת בין הצדדים? בחלקים אחרים של הנדון: אשכנזים מתבררת השאלה כיצד יכולה הזהות הקיבוצית של אשכנזים להיעשות עניין שנדון באופן חיובי אילו מגבלות כרוכות בחלוקת הזירה למדכאים ולקורבנות ובמאמץ ללהק את האשכנזים בתפקיד המדכאים? מהן האלטרנטיבות? איזה סוג אשכנזיות מייצג יוסף (טומי) לפיד?