| לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת כָּתַב הַמְּשׁוֹרֵר מֵאִיר וִיזֶלְטִיר כָּל מִינֵי שִׁירִים מְיֻחָדִים לִשְׁתֵּי בְּנוֹתָיו הַקְּטַנּוֹת: עַל חָתוּל שֶׁנֶּעֱלַם, עַל וִכּוּחַ סוֹעֵר בֵּין עֵץ לְשִׂיחַ, עַל אַחִים תְּאוֹמִים שֶׁפּוֹגְשִׁים אַרְיֵה מַפְחִיד וְעַל עוֹד יְצוּרִים שׁוֹנִים וּמְשֻׁנִּים. אֶת הַשִּׁירִים הוּא כָּתַב וְקָרָא רַק לָהֶן, וְעַכְשָׁו – אַחֲרֵי עֶשְׂרוֹת שָׁנִים – הוֹצָאַת הַסְּפָרִים "אֲחֻזַּת בַּיִת" גִּלְּתָה אוֹתָם וּמַדְפִּיסָה אוֹתָם לָרִאשׁוֹנָה עִם צִיּוּרִים שֶׁצִּיְּרָה הַצַּיֶּרֶת הַנּוֹדַעַת זוֹיָה צֶ'רְקַסְקִי-נָאדִי בִּמְיֻחָד לְסֵפֶר זֶה. אָז הִנֵּה לִפְנֵיכֶם סֵפֶר לִילָדוֹת חֲכָמוֹת, שֶׁאוֹהֲבוֹת שִׁירִים מַצְחִיקִים, מְעַנְיְנִים וְלִפְעָמִים גַּם מְשֻׁנִּים – אֲבָל גַּם לִילָדִים נְבוֹנִים, שֶׁיִּשְׂמְחוּ לְהַכִּיר אֶת שִׁירֵי הַיְּלָדִים הַיָּפִים שֶׁכָּתַב מֵאִיר וִיזֶלְטִיר. |
